פתיחה: מדוע ע"פ המדרש יעקב צריך כביכול לברוח לעיר מקלט והרי לא רצח אף אחד?
ילמדנו רבינו ההורג את הנפש בשגגה להיכן היה גולה, כך שנו רבותינו ההורג נפש בשגגה גולה לערי מקלט לשלש הערים שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען, ויעקב אבינו גלה לחרן בורח בנפשו ונתיירא שלא יהרוג אותו הרשע עשו אחיו, מכיון שראהו הקב"ה בצרה גדולה נגלה עליו בחלום, א"ר אבהו בשם ר"ש בן לקיש כיון שראו האבנים שהיו תחת מראשותיו כבודו של הקדוש ברוך הוא נמחו כלם ונעשו אבן אחת, מנין שעד שלא ישן כתיב ויקח מאבני המקום אבנים הרבה כיון שננער כתיב ויקח את האבן אבן אחת:
(תנחומא ויצא א)
1.אדם הראשון הוא זה שגורש לעיר מקלט בגלל שהביא מיתה לעולם אז הוא "כביכול" הרוצח של כל האנושות (למעט יחדי סגולה שלא מתו בעטיו של נחש):
וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים (במדבר לה, יא), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים כה, ח): טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. (תהלים כה, ו): זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ, אָמַר דָּוִד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִלּוּלֵי חֲסָדֶיךָ שֶׁקָּדְמוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה לוֹ עֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. וְלֹא עָשִׂיתָ לוֹ כֵן אֶלָּא הוֹצֵאתָ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן וְחָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ מֵת. מֶה עָשִׂיתָ לוֹ, גֵּרַשְׁתָּ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וְלָמָּה נִתְגָּרֵשׁ עַל שֶׁהֵבִיא מִיתָה עַל הַדּוֹרוֹת וְהָיָה חַיָּב לָמוּת מִיָּד, אֶלָּא שֶׁרִחַמְתָּ עָלָיו וְגֵרַשְׁתּוֹ, כְּדֶרֶךְ הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה שֶׁגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ לְעָרֵי מִקְלָט, לְכָךְ נֶאֱמַר: זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ וגו',
(במדבר רבא, כג,יג)
2.יעקב אבינו עובר מסלול תיקון לחטא אדם הראשון ולכן גולה לחרן לכפר על חטא שפיכות דמים של אדם הראשון:
א.יעקב נאלץ לגלות מהרגע שלבש את לבושו של אדם הראשון שהיה מותאם ומיועד עבורו ולא עבור עשו:
וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְ-הֹ-וָ-ה: (בראשית כז,כז)
וירח וגו'. והלא אין ריח רע יותר משטף העזים, אלא מלמד שנכנסה עמו (ב) ריח גן עדן: כריח שדה אשר ברכו ה'. שנתן בו ריח טוב, וזה שדה תפוחים, (ג) כן דרשו רז"ל:
(רש"י,שם)
וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו וְגוֹ'. אֵלּוּ הַלְּבוּשִׁים שֶׁהִרְוִיחַ עֵשָׂו מִנִּמְרוֹד, וְאֵלֶּה לְבוּשֵׁי כָבוֹד, שֶׁהָיוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבָאוּ לִידֵי נִמְרוֹד, וּבָהֶם הָיָה צָד צִידָה נִמְרוֹד, שֶׁכָּתוּב (בראשית י) הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' וְגוֹ'. וְעֵשָׂו יָצָא לַשָּׂדֶה וְנִלְחַם בִּקְרָב עִם נִמְרוֹד וְהָרַג אוֹתוֹ, וְלָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. וּבֵאֲרוּהָ, כָּתוּב כָּאן וְהוּא עָיֵף, וְכָתוּב שָׁם (ירמיה ד) כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹ רְגִים.
וְעֵשָׂו הָיָה מַעֲלֶה אֶת אוֹתָם הַלְּבוּשִׁים לְרִבְקָה, וּבָהֶם הָיָה יוֹצֵא וְצָד צַיִד, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא לָקַח אוֹתָם, וְיָצָא לַשָּׂדֶה וְהִתְעַכֵּב שָׁם. וּכְשֶׁעֵשָׂו הָיָה לוֹבֵשׁ אוֹתָם, לֹא הָיוּ מַעֲלִים רֵיחוֹת כְּלָל. כֵּיוָן שֶׁיַּעֲקֹב לָבַשׁ אוֹתָם, אָז שָׁבָה הָאֲבֵדָה לִמְקוֹמָהּ וְהֶעֱלוּ רֵיחוֹת, מִשּׁוּם שֶׁיָּפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ חָזְרוּ בַּשָּׁעָה הַהִיא לִמְקוֹמָם וְהֶעֱלוּ רֵיחוֹת.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב (הוה) דְּאִיהוּ שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם...
(זוהר מתורגם, בראשית קל"ב, ע"ב)
ב.יעקב שמתקן את אדם הראשון - שומע לאמו רבקה שמתקנת את קלוקלה של חווה ששמע לה אדם הראשון וחטא :
עלי קללתך בני, דע כי רבה גלגול חוה ובעבורה נתקלל האדם שהוא יעקב דשופרא דיעקבא מעין שופר אדאדם ועתה היו צריכין לתקן בשמיעה זאת לטובה כמו ששמע אז לרעה כמ"ש כי שמעת לקול אשתך וזהו אך שמע בקולי שהמיעוט הוא דהשתא הוה שמיעה לטובה מכלל דתחלה לרעה
(האר"י, ספר לקוטי תורה - פרשת תולדות )
ג.בריחתו של יעקב היא השלמת תיקון לאדם הראשון שהיה צריך לגלות על חטאו שהביא מיתה לעולם:
ונתקן אותו עון בשופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון אשר הפקד אתו, היא נשמתו אשר הגלתה עמו לחרן בצאתו לחזר על אבדתו, והותרה לו שם שתי אחיות בקדושה ובהזדמנות... (רמ"ע מפאנו, מאמר חקור דין חלק ג פרק יח)
ד.יעקב צריך היה "להשיב" את בגדי אדם הראשון עד בוא השמש:
... יעקב שופרי דאדה"ר וילן שם כי בא השמש (שמות כב) אם חבול תחבול שלמת רעיך הם בגדי החמודות אשר ירש מאדה"ר עד בא השמש תשיבנו לו
ה.הסולם בין שמים וארץ הוא כנגד קומתו של אדם הראשון שבתחילה היה מתחית העולם ועד סופו:
באותו פרק שראה סלם נתקנה קומה של אדה"ר שהי' מתחלה מסוף העולם עד סופו
ו.סלם בכתיב חסר כנגד 130 שנה שבהם אדם הראשון נמנע מחווה והיה מוליד רוחות ושדים:
סל"ם בגי' קל הן הן ק"ל שנה שהי' אדה"ר מוליד רוחין שדין ולילין והוצרך יעקב בגלגול שלישי לתקן ג"ע לכן תיקן יעקב ברכת אתה קדוש
ז.עשר תעשר לתקן את חלתו של עולם שנתקלקלה , מה שהתחיל אצל אברהם ושרה כשקיבלו את המלאכים:
עלי' מוטל לתקן חלתו של עולם עם מעשר שלו שאמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך זה ששאל במדר' או סיפות מיא או סיפות קמחא כי ענין מעשר לתקן עיסה כמו שהתחילו אברהם ושרה קמח סולת
ח.יעקב חיבר 3 אבנים תחת ראשו וזה היה סימן שהוא גמר תיקון והשלמתו של אדם הראשון:
לכן לקח יעקב ג' אבנים אם מתאחות האבנים יחד אזי ידוע לו שהוא גמר תיקונו של אדה"ר כמ"ש הקב"ה אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הנה אנכי עמך כי שלשתן הם תיקוני נפש רוח נשמה של אדה"ר
ט.האבות תיקנו 3 חטאי אדם הראשון ומשה רבנו יתקן חטא לשון הרע של אדה"ר ולכן היה ערל שפתיים:
ז"ש אם יהי' אלהים עמדי ושמרני בדרך ודרז"ל זה ע"ז ג"ע ש"ד כי ג' עבירות אלו הם הם תיקון לג' קיטרין של א"ה ומה שדרז"ל גם על לשון הרע כי ד' תיקוני הי' אדה"ר ג' אבות ואח"כ משה תיקון לשון לכן היה ערל שפתים ....
(ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת ויצא )
3.יעקב אבינו מתקן את תפילת ערבית ובכך חוזר לנקודת הראשית שכן היא התפילה הפותחת כל יום ע"פ מעשה בראשית:
וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד (בראשית א,ה)
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ:
(בראשית כח,יא-יב)
מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה-הסולם רומז על התפילה שאם כי בני אדם מזלזלים בה- מוצב ארצה- הרי היא עומדת ברומו של עולם- וראשו מגיע השמיימה (רבי יחיאל מיכל מגלינא,קב ונקי, ע"פ חומש פניני חסידות בראשית)
4.מדוע ליעקב אבינו קפצה הארץ כשתיקן תפילת ערבית?
ויפגע. ...
ורבותינו פירשו (ברכות כו:) לשון תפילה, כמו ואל תפגע בי (ירמיה ז, טז.),
ולמדנו שתקן תפלת ערבית, ושנה הכתוב ולא כתב ויתפלל, ללמדך שקפצה לו הארץ,
כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא:):(רש"י,שם)
א.בכל תפילה יש קפיצת הדרך - מתחתית העולם הזה וחותרת ועולה השמיימה ואם נענית מיד הרי שהגיעה עד לשער החמישים אל מתחת לכסא הכבוד(ענ"ד)
סולם. בגימטריא זה כסא הכבוד: סולם. בגימטריא קול שקול תפלת הצדיקים הוא סולם למלאכים לעלות בו וכן עלה המלאך בלהב הקרבן, והתפלה היא העבודה לכך כל מי שמכוון בתפלתו הסולם שלם בשליבותיו ויכולים לעלות בו
(בעה"ט,שם)
ב.קפיצת הדרך היא משיכת הקדושה של המקום אל מקום הצדיק:
הענין המפורסם מקפיצת הדרך יבואר בטוב טעם על דרך זה, כי ידוע שקיום כל מקום ומקום הוא הקדושה הנמצאת במקום ההוא, שלא יצויר היות מקום בלי שיהיה בו ניצוץ קדושה הנותן שפע וחיות לאותו מקום להתקיים, נמצא שהשראת השכינה החופפת באותו מקום ומציץ בין החרכים הוא מקומו של המקום ההוא המחיה ומקיים אותו, ועל זה נקרא הקב"ה מקומו של עולם, ולזה כשהצדיק הולך לאותו מקום, אז נצוץ הקדושה העצור בתוך המקום ההוא יחיש וימהר להדבק בצדיק ההוא, כי מצא מין את מינו וניעור, וממילא כאשר תצא הקדושה שהוא הנשוא כלל המקום ההוא מן המקום, גם המקום נתעקר כי נישא על גבי הקדושה כקמיע ביד גבור להתקרב אל הצדיק... . (המלבים,ספר הכרמל)
ג.שלשה קפצה להם הדרך: תנו רבנן שלשה קפצה להם הארץ, אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה, אבישי בן צרויה הא דאמרן, אליעזר עבד אברהם דכתיב ואבוא היום אל העין, למימרא דההוא יומא נפק, יעקב אבינו דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקום וילן שם... כיון דהרהר בדעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא, מיד ויפגע במקום. (סנהדרין צה א)
ד.אברהם-יצחק-יעקב-דוד-להם או בעבורם קפצה הארץ- כולם קשורים לתיקון אדם הראשון:
ג' קצפה להם הארץ, כי מה שקפצה להם הארץ הוא מטעם אשר בארנו למעלה, וזה כי אליעזר עבד אברהם היה שליח אברהם, ואין הליכת אברהם בהליכת הדרך כמו שאר ההליכה ותנועה, שכל תנועה היא לגשם, וכל ענין האבות למעלה מזה, ולפיכך כאשר היה נשלח אליעזר עבד אברהם בשליחותו של אברהם, שכל ענין אברהם אלקי, ולפיכך ראוי שיקפוץ לו הארץ. ובמדרש (פדר"א ט"ז) אמר שקפצה לאליעזר בהליכתו לחרן ובחזרתו, בשביל יצחק שאליו הביא לו אשה. ויעקב קפצה לו הדרך בעצמו, ולאבישי קפצה לו הארץ בשביל דוד, והרי יש אברהם יצחק ויעקב ודוד... (חידושי אגדות סנהדרין צה א)
ה.חטא האדם נגרר מחטא האדמה ולכן כעת כאשר יעקב מגיע לשלב התיקון וגם גולה אז האדמה מחזירה לו טובה דרך קפיצת הארץ אליו וזה בחינת טעם העץ(הדרך) כטעם הפרי( היעד) שבאו זה לקראת זה:
...וכן בשעת בריאה צוה השי"ת לארץ להוציא עץ עושה פרי שיהיה טעם העץ כטעם פרי, והיא לא עשתה כן, כי ידעה שהקב"ה גנז האור הראשון, כי צפה שעתידים יעמדו רשעים, על כן גנזה היא גם כן זה הענין, שיהיה טעם העץ כטעם פרי המורה על התרוממות ומעלה גדולה ביטול הקליפה, ויהיה הכל נכנס בפרי עץ החיים... ומכח מיעוט המאורות נמשכו הקליפות כנודע עד עת קץ, אבל עתה הקליפה קדמה לפרי, ואפילו בבני אדם מצינו כן שנולד קין קודם הבל.. ומה שנענשה הארץ על זה הוא, מחמת שהדבר זה בעצמו גרם לאדם וחוה שחטאו, והוא כפי מה שמצאתי בקונטרס האריז"ל עם תוספת נופך משלי... כיצד נמשך החטא מסבת הארץ, הנה אם כל האילנות שבעולם היה טעם העץ כטעם הפרי, אז לא היה מקום להנחש לפתות, אבל עתה היה מקום להנחש, כי מתחלה התחילה לפתות אותה דרך שכל, ולא תכף למרוד, כי כן דרך היצר הרע... בודאי עץ הדעת היה טעם עץ כטעם פרי, כי הארץ שינתה, אבל עץ הגן הם מטעם ה' והוא נטעם כרצונו, להיות טעם העץ כטעם הפרי, ורמזה הנחש בדבריו, שמה שאסר הקב"ה לא אסר אלא לאכול מהעץ, כי אין אתם זוכים לטעום מן העץ השוה לפריו, כי זהו דבר שהוא למעלה מהטבע, שהרי כל העצים שבעולם אין טעם עץ שלהם כטעם פרים... (השל"ה ,תורה שבכתב בראשית, ועיין שם עוד)
5.מי היו המלאכים בסולם יעקב והקשר הנסתר לפיתויו של הנחש?
"וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" -הביטוי מלאכי א-להים הוא נדיר ובד"כ מופיע מלאך י-ה-ו-ה?
כי משחיתים אנחנו. היה להם לומר כי משחית ה', אבל תלו הפעולה בעצמם ולא זזו משם עד שהודו על כרחם כי אין הדבר תלוי בהם אבל הם שלוחים מאת ה' יתברך, זהו שהוצרכו לומר וישלחנו ה' לשחתה. וזהו שאמר הכתוב (איוב ד, יח) הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה, וכתיב (שם טו, טו) הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו, הן בקדושיו לא יאמין אלו החסידים והנביאים והקדושים שנאמר עליהם (תהלים טז, ג) לקדושים אשר בארץ המה. וכן מצינו במשה רבינו ע"ה שאמר והדבר אשר יקשה מכם וגו' (דברים א, יז), ונסתפק לו בעונש הזה דין בנות צלפחד. וכן שמואל הנביא ע"ה שאמר לשאול אנכי הרואה (שמואל א ט, יט), וכשבא למשוח את דוד וראה את אליאב אמר אך נגד ה' משיחו (שם טז, ו), אמר לו ה' יתברך אל תביט אל מראהו וגו' כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב (שם, ז). וכן דוד שאמר (תהלים מ, ט) ותורתך בתוך מעי, טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו. וכן דבורה ששבחה את עצמה ואמרה עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל (שופטים ה, ז), נסתלק ממנה רוח הקודש והוצרכה לומר עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר (שם, יב). ובמלאכיו ישים תהלה אלו המלאכים שנשתלחו לסדום שאמרו משחיתים אנחנו, על שנתגאו ותלו הדבר בעצמם נדחו ממחיצתם מאה שלושים ושמונה שנה. ביאור זה שלא נשתלחו בשליחותו של הקב"ה עד יעקב שחזרו אליו בשליחותו, שנאמר (בראשית כח, יב) והנה מלאכי אלהים וגו'. וממהפכת סדום שהיה אברהם אבינו באותה שעה בן תשעים ותשע שנה עד שבאו מלאכי אלהים הללו ליעקב תמצא מאה שלושים ושמונה שנה. וזה שכתוב שם עולים ויורדים בו, כלומר אותם שעלו במהפכת סדום עכשיו יורדים בו, וכל זמן הזה נענשו ולא הלכו בשליחות של מקום כלל. ומכאן יש עונש גדול למי שהוא תולה כבודו של הקב"ה בעצמו, כי כל העולם כולו ומלואו לא נבראו אלא לכבודו יתברך ואין ראוי לתת כבודו לאחר:
(רבנו בחיי על בראשית פרק יט פסוק יג )
ב. המלאכים חזרו דווקא אצל יעקב בזכות הענווה העצומה שהיתה לו במעמד נשגב זה:
ע"י עבודה זו של ענווה ושפלות "ואנכי לא ידעתי" השפיע יעקב אבינו מקדושתו תיקון נפלא לאותם מלאכים שנדחו ממחיצתו של הקב"ה משום שתלו הגדולה בעצמם "משחיתים אנחנו" שיתעלו שוב למדרגתם הקודם להתבטל לה' בביטול גמור (שבילי פנחס, בראשית חלק ב מאמר יג)
סיום: בזכות שתיקן יעקב את חטא אדם הראשון שהביא מיתה לעולם- זכה שיאמר עליו שלא מת
יעקב אבינו היה בחיר שבאבות מצד שלמות נשמתו שהוא דמות דיוקן של מעלה שופריה דאדם הראשון אחרי טהרתו מסיגי הכסף והזהב ישמעאל ועשו והאלילים כליל יחלוף על כן יאמר עליו באמת יעקב אבינו לא מת
(ספר עשרה מאמרות - מאמר אם כל חי - חלק ג סימן יא )
_______________________________________________________________________
מאי ענין חרדה אשר חרד יעקב לאביו וכי קצרה יד הקב"ה מליתן ליעקב ברכות בפרהסיא ולא בגניבה ובערמה. בזוהר לפי שיעקב הוא תיקונו של אדה"ר כמ"ש שופרי דיעקב מעין שופרי דאדה"ר מלשון וברוחו שמים (איוב כו) שפרה שהוא תקונו לכן נקרא האם שפיר שמשפרת את הולד כמו שפרה אמו של משה שהיתה תקונה של חוה בסוד ותהר (שמות א)
האשה הראשונ' שהיא חוה שהוצרכה לילד משה לסוף ק"ל שנים לתקן ק"ל שנים של אדה"ר שקלקל ז"ש (משלי כ"ט) חרדת אדם יתן מוקש ר"ל חטא אדם גרם להחריד את יצחק שהיתה בו נשמתה של חוה שחטא' באכילת עץ הדעת וגנבה דעת אביה שבשמים לכן הוצרך להיות כאן תיקון זה על יצחק ורבקה שהיו תרווייהו מסי"ט דחוה ולפי שהיא גרמה להביא קללות לעולם ע"י אכילה לכן עתה הוצרכה לגנוב דעת יצחק לתקן ע"י אכילה זו אכילת עץ הדעת
ולפי שיש מרז"ל אמרו ענבים סחטה לו ולכן ויבא לו יין וישת ענבים המשומרים מששת ימי בראשית לתקן אותן ענבים ענבי ראש
ולפי שע"י האשה באו הקללות עתה ע"י אשה הוצרך לתקן ברכות ז"ש ורבקה שומעת בדידה תליא מילתא לכן אמרה ועתה בני שמע בקולי שהיא מיותרת רמזה על סוד (בראשית ג) ועתה פן ישלח ידו אל עץ החיים שארז"ל אין ועתה אלא תשובה ז"ש (דברים י') ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה
ולפי שרבקה גרמה העון עלי' מוטל לתקן תשובה הנרמזת במלת ועתה בני צריך עתה לתקן החטא הראשון שתחילה איתמר לגבי אדם כי שמעת לקול אשתך שהי' זריז ונפסד בזה ששמע לקול אשתו ו
עתה אמרה רבקה שהיא חוה שמע בקולי לתקן קול הראשון לכל אשר אני מצוה אותך דייקא.
מ'י א'פוא ה'וא ר"ת מאה כי אדם אחר החטא העמידו על מאה אמה ויעקב שופרי דאדה"ר ובא לתקן א'פוא של אדה"ר הצד ציד ויבא לי דייקא לתקן קלקול עולם שבאו ע"י אכילה ואכל מכל לתקן אכילת נחש דאיתמר בה ארור מכל הוצרכה באכילה זו לתקן אותה אכילה בטרם תבוא ואברכהו שזה הי' מוכרח.
ז"ש ולכה איפוא מה אעשה בני ר"ל איפה של אדה"ר גרמת את כל זה ומה אעשה לך כל זה גורם שאתה בני ר"ל זוהמת חוה שהטיל הנחש בחוה ואני מתקן נשמת חוה:
(ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת תולדות )
*רוב המקורות בחלק א ע"פ מהלך שיעור של הרב פנחס פרידמן שליט"א , ספר שבילי פנחס פרשת ויצא מאמר ב)
ילמדנו רבינו ההורג את הנפש בשגגה להיכן היה גולה, כך שנו רבותינו ההורג נפש בשגגה גולה לערי מקלט לשלש הערים שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען, ויעקב אבינו גלה לחרן בורח בנפשו ונתיירא שלא יהרוג אותו הרשע עשו אחיו, מכיון שראהו הקב"ה בצרה גדולה נגלה עליו בחלום, א"ר אבהו בשם ר"ש בן לקיש כיון שראו האבנים שהיו תחת מראשותיו כבודו של הקדוש ברוך הוא נמחו כלם ונעשו אבן אחת, מנין שעד שלא ישן כתיב ויקח מאבני המקום אבנים הרבה כיון שננער כתיב ויקח את האבן אבן אחת:
(תנחומא ויצא א)
1.אדם הראשון הוא זה שגורש לעיר מקלט בגלל שהביא מיתה לעולם אז הוא "כביכול" הרוצח של כל האנושות (למעט יחדי סגולה שלא מתו בעטיו של נחש):
וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים (במדבר לה, יא), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים כה, ח): טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. (תהלים כה, ו): זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ, אָמַר דָּוִד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִלּוּלֵי חֲסָדֶיךָ שֶׁקָּדְמוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה לוֹ עֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. וְלֹא עָשִׂיתָ לוֹ כֵן אֶלָּא הוֹצֵאתָ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן וְחָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ מֵת. מֶה עָשִׂיתָ לוֹ, גֵּרַשְׁתָּ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וְלָמָּה נִתְגָּרֵשׁ עַל שֶׁהֵבִיא מִיתָה עַל הַדּוֹרוֹת וְהָיָה חַיָּב לָמוּת מִיָּד, אֶלָּא שֶׁרִחַמְתָּ עָלָיו וְגֵרַשְׁתּוֹ, כְּדֶרֶךְ הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה שֶׁגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ לְעָרֵי מִקְלָט, לְכָךְ נֶאֱמַר: זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ וגו',
(במדבר רבא, כג,יג)
2.יעקב אבינו עובר מסלול תיקון לחטא אדם הראשון ולכן גולה לחרן לכפר על חטא שפיכות דמים של אדם הראשון:
א.יעקב נאלץ לגלות מהרגע שלבש את לבושו של אדם הראשון שהיה מותאם ומיועד עבורו ולא עבור עשו:
וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְ-הֹ-וָ-ה: (בראשית כז,כז)
וירח וגו'. והלא אין ריח רע יותר משטף העזים, אלא מלמד שנכנסה עמו (ב) ריח גן עדן: כריח שדה אשר ברכו ה'. שנתן בו ריח טוב, וזה שדה תפוחים, (ג) כן דרשו רז"ל:
(רש"י,שם)
וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו וְגוֹ'. אֵלּוּ הַלְּבוּשִׁים שֶׁהִרְוִיחַ עֵשָׂו מִנִּמְרוֹד, וְאֵלֶּה לְבוּשֵׁי כָבוֹד, שֶׁהָיוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבָאוּ לִידֵי נִמְרוֹד, וּבָהֶם הָיָה צָד צִידָה נִמְרוֹד, שֶׁכָּתוּב (בראשית י) הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' וְגוֹ'. וְעֵשָׂו יָצָא לַשָּׂדֶה וְנִלְחַם בִּקְרָב עִם נִמְרוֹד וְהָרַג אוֹתוֹ, וְלָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. וּבֵאֲרוּהָ, כָּתוּב כָּאן וְהוּא עָיֵף, וְכָתוּב שָׁם (ירמיה ד) כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹ רְגִים.
וְעֵשָׂו הָיָה מַעֲלֶה אֶת אוֹתָם הַלְּבוּשִׁים לְרִבְקָה, וּבָהֶם הָיָה יוֹצֵא וְצָד צַיִד, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא לָקַח אוֹתָם, וְיָצָא לַשָּׂדֶה וְהִתְעַכֵּב שָׁם. וּכְשֶׁעֵשָׂו הָיָה לוֹבֵשׁ אוֹתָם, לֹא הָיוּ מַעֲלִים רֵיחוֹת כְּלָל. כֵּיוָן שֶׁיַּעֲקֹב לָבַשׁ אוֹתָם, אָז שָׁבָה הָאֲבֵדָה לִמְקוֹמָהּ וְהֶעֱלוּ רֵיחוֹת, מִשּׁוּם שֶׁיָּפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ חָזְרוּ בַּשָּׁעָה הַהִיא לִמְקוֹמָם וְהֶעֱלוּ רֵיחוֹת.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב (הוה) דְּאִיהוּ שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם...
(זוהר מתורגם, בראשית קל"ב, ע"ב)
ב.יעקב שמתקן את אדם הראשון - שומע לאמו רבקה שמתקנת את קלוקלה של חווה ששמע לה אדם הראשון וחטא :
עלי קללתך בני, דע כי רבה גלגול חוה ובעבורה נתקלל האדם שהוא יעקב דשופרא דיעקבא מעין שופר אדאדם ועתה היו צריכין לתקן בשמיעה זאת לטובה כמו ששמע אז לרעה כמ"ש כי שמעת לקול אשתך וזהו אך שמע בקולי שהמיעוט הוא דהשתא הוה שמיעה לטובה מכלל דתחלה לרעה
(האר"י, ספר לקוטי תורה - פרשת תולדות )
ג.בריחתו של יעקב היא השלמת תיקון לאדם הראשון שהיה צריך לגלות על חטאו שהביא מיתה לעולם:
ונתקן אותו עון בשופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון אשר הפקד אתו, היא נשמתו אשר הגלתה עמו לחרן בצאתו לחזר על אבדתו, והותרה לו שם שתי אחיות בקדושה ובהזדמנות... (רמ"ע מפאנו, מאמר חקור דין חלק ג פרק יח)
ד.יעקב צריך היה "להשיב" את בגדי אדם הראשון עד בוא השמש:
... יעקב שופרי דאדה"ר וילן שם כי בא השמש (שמות כב) אם חבול תחבול שלמת רעיך הם בגדי החמודות אשר ירש מאדה"ר עד בא השמש תשיבנו לו
ה.הסולם בין שמים וארץ הוא כנגד קומתו של אדם הראשון שבתחילה היה מתחית העולם ועד סופו:
באותו פרק שראה סלם נתקנה קומה של אדה"ר שהי' מתחלה מסוף העולם עד סופו
ו.סלם בכתיב חסר כנגד 130 שנה שבהם אדם הראשון נמנע מחווה והיה מוליד רוחות ושדים:
סל"ם בגי' קל הן הן ק"ל שנה שהי' אדה"ר מוליד רוחין שדין ולילין והוצרך יעקב בגלגול שלישי לתקן ג"ע לכן תיקן יעקב ברכת אתה קדוש
ז.עשר תעשר לתקן את חלתו של עולם שנתקלקלה , מה שהתחיל אצל אברהם ושרה כשקיבלו את המלאכים:
עלי' מוטל לתקן חלתו של עולם עם מעשר שלו שאמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך זה ששאל במדר' או סיפות מיא או סיפות קמחא כי ענין מעשר לתקן עיסה כמו שהתחילו אברהם ושרה קמח סולת
ח.יעקב חיבר 3 אבנים תחת ראשו וזה היה סימן שהוא גמר תיקון והשלמתו של אדם הראשון:
לכן לקח יעקב ג' אבנים אם מתאחות האבנים יחד אזי ידוע לו שהוא גמר תיקונו של אדה"ר כמ"ש הקב"ה אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הנה אנכי עמך כי שלשתן הם תיקוני נפש רוח נשמה של אדה"ר
ט.האבות תיקנו 3 חטאי אדם הראשון ומשה רבנו יתקן חטא לשון הרע של אדה"ר ולכן היה ערל שפתיים:
ז"ש אם יהי' אלהים עמדי ושמרני בדרך ודרז"ל זה ע"ז ג"ע ש"ד כי ג' עבירות אלו הם הם תיקון לג' קיטרין של א"ה ומה שדרז"ל גם על לשון הרע כי ד' תיקוני הי' אדה"ר ג' אבות ואח"כ משה תיקון לשון לכן היה ערל שפתים ....
(ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת ויצא )
3.יעקב אבינו מתקן את תפילת ערבית ובכך חוזר לנקודת הראשית שכן היא התפילה הפותחת כל יום ע"פ מעשה בראשית:
וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד (בראשית א,ה)
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ:
(בראשית כח,יא-יב)
מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה-הסולם רומז על התפילה שאם כי בני אדם מזלזלים בה- מוצב ארצה- הרי היא עומדת ברומו של עולם- וראשו מגיע השמיימה (רבי יחיאל מיכל מגלינא,קב ונקי, ע"פ חומש פניני חסידות בראשית)
4.מדוע ליעקב אבינו קפצה הארץ כשתיקן תפילת ערבית?
ויפגע. ...
ורבותינו פירשו (ברכות כו:) לשון תפילה, כמו ואל תפגע בי (ירמיה ז, טז.),
ולמדנו שתקן תפלת ערבית, ושנה הכתוב ולא כתב ויתפלל, ללמדך שקפצה לו הארץ,
כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא:):(רש"י,שם)
(בעה"ט,שם)
קפציאל הוא מלאך העומד בהיכל נוגה בפתח הג', והוא ממונה לסגור השער על מי שנגזר עליו יסורין בכדי שלא תעלה תפילתו, וזה שאמר (איוב י"ב י"ד) יסגור על איש ולא יפתח, זוהר (פקודי רמ"ח ע"ב):
(ספר קהלת יעקב - ערך קפ )ב.קפיצת הדרך היא משיכת הקדושה של המקום אל מקום הצדיק:
הענין המפורסם מקפיצת הדרך יבואר בטוב טעם על דרך זה, כי ידוע שקיום כל מקום ומקום הוא הקדושה הנמצאת במקום ההוא, שלא יצויר היות מקום בלי שיהיה בו ניצוץ קדושה הנותן שפע וחיות לאותו מקום להתקיים, נמצא שהשראת השכינה החופפת באותו מקום ומציץ בין החרכים הוא מקומו של המקום ההוא המחיה ומקיים אותו, ועל זה נקרא הקב"ה מקומו של עולם, ולזה כשהצדיק הולך לאותו מקום, אז נצוץ הקדושה העצור בתוך המקום ההוא יחיש וימהר להדבק בצדיק ההוא, כי מצא מין את מינו וניעור, וממילא כאשר תצא הקדושה שהוא הנשוא כלל המקום ההוא מן המקום, גם המקום נתעקר כי נישא על גבי הקדושה כקמיע ביד גבור להתקרב אל הצדיק... . (המלבים,ספר הכרמל)
ג.שלשה קפצה להם הדרך: תנו רבנן שלשה קפצה להם הארץ, אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה, אבישי בן צרויה הא דאמרן, אליעזר עבד אברהם דכתיב ואבוא היום אל העין, למימרא דההוא יומא נפק, יעקב אבינו דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקום וילן שם... כיון דהרהר בדעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא, מיד ויפגע במקום. (סנהדרין צה א)
ד.אברהם-יצחק-יעקב-דוד-להם או בעבורם קפצה הארץ- כולם קשורים לתיקון אדם הראשון:
ג' קצפה להם הארץ, כי מה שקפצה להם הארץ הוא מטעם אשר בארנו למעלה, וזה כי אליעזר עבד אברהם היה שליח אברהם, ואין הליכת אברהם בהליכת הדרך כמו שאר ההליכה ותנועה, שכל תנועה היא לגשם, וכל ענין האבות למעלה מזה, ולפיכך כאשר היה נשלח אליעזר עבד אברהם בשליחותו של אברהם, שכל ענין אברהם אלקי, ולפיכך ראוי שיקפוץ לו הארץ. ובמדרש (פדר"א ט"ז) אמר שקפצה לאליעזר בהליכתו לחרן ובחזרתו, בשביל יצחק שאליו הביא לו אשה. ויעקב קפצה לו הדרך בעצמו, ולאבישי קפצה לו הארץ בשביל דוד, והרי יש אברהם יצחק ויעקב ודוד... (חידושי אגדות סנהדרין צה א)
ה.חטא האדם נגרר מחטא האדמה ולכן כעת כאשר יעקב מגיע לשלב התיקון וגם גולה אז האדמה מחזירה לו טובה דרך קפיצת הארץ אליו וזה בחינת טעם העץ(הדרך) כטעם הפרי( היעד) שבאו זה לקראת זה:
חטא האדמה- טעם העץ שאינו כטעם הפרי הוא שהביא לחטא אדם וחווה שעשו עבירה(עץ) לשם שמים(פרי):
5.מי היו המלאכים בסולם יעקב והקשר הנסתר לפיתויו של הנחש?
"וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" -הביטוי מלאכי א-להים הוא נדיר ובד"כ מופיע מלאך י-ה-ו-ה?
א.המלאכים היו מיכאל וגבריאל שחטאו לפני קל"ח שנה בסרך חטא כמו של "והייתם כ-אלוהים" כי התגאו שהם משחיתים את סדום:
כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ (בראשית יט, יג), רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַב נַחְמָן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עַל יְדֵי שֶׁגִּלּוּ מִסְטוֹרִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִדְחוּ מִמְּחִצָּתָן מֵאָה וּשְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה. וְרַבִּי תַּנְחוּמָא הֲוָה מַפִּיק לִישְׁנָא קַלָּה.
אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא עַל שֶׁנִּתְגָּאוּ וְאָמְרוּ כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ. (בראשית רבא,נ,ט)כי משחיתים אנחנו. היה להם לומר כי משחית ה', אבל תלו הפעולה בעצמם ולא זזו משם עד שהודו על כרחם כי אין הדבר תלוי בהם אבל הם שלוחים מאת ה' יתברך, זהו שהוצרכו לומר וישלחנו ה' לשחתה. וזהו שאמר הכתוב (איוב ד, יח) הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה, וכתיב (שם טו, טו) הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו, הן בקדושיו לא יאמין אלו החסידים והנביאים והקדושים שנאמר עליהם (תהלים טז, ג) לקדושים אשר בארץ המה. וכן מצינו במשה רבינו ע"ה שאמר והדבר אשר יקשה מכם וגו' (דברים א, יז), ונסתפק לו בעונש הזה דין בנות צלפחד. וכן שמואל הנביא ע"ה שאמר לשאול אנכי הרואה (שמואל א ט, יט), וכשבא למשוח את דוד וראה את אליאב אמר אך נגד ה' משיחו (שם טז, ו), אמר לו ה' יתברך אל תביט אל מראהו וגו' כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב (שם, ז). וכן דוד שאמר (תהלים מ, ט) ותורתך בתוך מעי, טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו. וכן דבורה ששבחה את עצמה ואמרה עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל (שופטים ה, ז), נסתלק ממנה רוח הקודש והוצרכה לומר עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר (שם, יב). ובמלאכיו ישים תהלה אלו המלאכים שנשתלחו לסדום שאמרו משחיתים אנחנו, על שנתגאו ותלו הדבר בעצמם נדחו ממחיצתם מאה שלושים ושמונה שנה. ביאור זה שלא נשתלחו בשליחותו של הקב"ה עד יעקב שחזרו אליו בשליחותו, שנאמר (בראשית כח, יב) והנה מלאכי אלהים וגו'. וממהפכת סדום שהיה אברהם אבינו באותה שעה בן תשעים ותשע שנה עד שבאו מלאכי אלהים הללו ליעקב תמצא מאה שלושים ושמונה שנה. וזה שכתוב שם עולים ויורדים בו, כלומר אותם שעלו במהפכת סדום עכשיו יורדים בו, וכל זמן הזה נענשו ולא הלכו בשליחות של מקום כלל. ומכאן יש עונש גדול למי שהוא תולה כבודו של הקב"ה בעצמו, כי כל העולם כולו ומלואו לא נבראו אלא לכבודו יתברך ואין ראוי לתת כבודו לאחר:
(רבנו בחיי על בראשית פרק יט פסוק יג )
ב. המלאכים חזרו דווקא אצל יעקב בזכות הענווה העצומה שהיתה לו במעמד נשגב זה:
ע"י עבודה זו של ענווה ושפלות "ואנכי לא ידעתי" השפיע יעקב אבינו מקדושתו תיקון נפלא לאותם מלאכים שנדחו ממחיצתו של הקב"ה משום שתלו הגדולה בעצמם "משחיתים אנחנו" שיתעלו שוב למדרגתם הקודם להתבטל לה' בביטול גמור (שבילי פנחס, בראשית חלק ב מאמר יג)
סיום: בזכות שתיקן יעקב את חטא אדם הראשון שהביא מיתה לעולם- זכה שיאמר עליו שלא מת
יעקב אבינו היה בחיר שבאבות מצד שלמות נשמתו שהוא דמות דיוקן של מעלה שופריה דאדם הראשון אחרי טהרתו מסיגי הכסף והזהב ישמעאל ועשו והאלילים כליל יחלוף על כן יאמר עליו באמת יעקב אבינו לא מת
(ספר עשרה מאמרות - מאמר אם כל חי - חלק ג סימן יא )
_______________________________________________________________________
מאי ענין חרדה אשר חרד יעקב לאביו וכי קצרה יד הקב"ה מליתן ליעקב ברכות בפרהסיא ולא בגניבה ובערמה. בזוהר לפי שיעקב הוא תיקונו של אדה"ר כמ"ש שופרי דיעקב מעין שופרי דאדה"ר מלשון וברוחו שמים (איוב כו) שפרה שהוא תקונו לכן נקרא האם שפיר שמשפרת את הולד כמו שפרה אמו של משה שהיתה תקונה של חוה בסוד ותהר (שמות א)
האשה הראשונ' שהיא חוה שהוצרכה לילד משה לסוף ק"ל שנים לתקן ק"ל שנים של אדה"ר שקלקל ז"ש (משלי כ"ט) חרדת אדם יתן מוקש ר"ל חטא אדם גרם להחריד את יצחק שהיתה בו נשמתה של חוה שחטא' באכילת עץ הדעת וגנבה דעת אביה שבשמים לכן הוצרך להיות כאן תיקון זה על יצחק ורבקה שהיו תרווייהו מסי"ט דחוה ולפי שהיא גרמה להביא קללות לעולם ע"י אכילה לכן עתה הוצרכה לגנוב דעת יצחק לתקן ע"י אכילה זו אכילת עץ הדעת
ולפי שיש מרז"ל אמרו ענבים סחטה לו ולכן ויבא לו יין וישת ענבים המשומרים מששת ימי בראשית לתקן אותן ענבים ענבי ראש
ולפי שע"י האשה באו הקללות עתה ע"י אשה הוצרך לתקן ברכות ז"ש ורבקה שומעת בדידה תליא מילתא לכן אמרה ועתה בני שמע בקולי שהיא מיותרת רמזה על סוד (בראשית ג) ועתה פן ישלח ידו אל עץ החיים שארז"ל אין ועתה אלא תשובה ז"ש (דברים י') ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה
ולפי שרבקה גרמה העון עלי' מוטל לתקן תשובה הנרמזת במלת ועתה בני צריך עתה לתקן החטא הראשון שתחילה איתמר לגבי אדם כי שמעת לקול אשתך שהי' זריז ונפסד בזה ששמע לקול אשתו ו
עתה אמרה רבקה שהיא חוה שמע בקולי לתקן קול הראשון לכל אשר אני מצוה אותך דייקא.
מ'י א'פוא ה'וא ר"ת מאה כי אדם אחר החטא העמידו על מאה אמה ויעקב שופרי דאדה"ר ובא לתקן א'פוא של אדה"ר הצד ציד ויבא לי דייקא לתקן קלקול עולם שבאו ע"י אכילה ואכל מכל לתקן אכילת נחש דאיתמר בה ארור מכל הוצרכה באכילה זו לתקן אותה אכילה בטרם תבוא ואברכהו שזה הי' מוכרח.
ז"ש ולכה איפוא מה אעשה בני ר"ל איפה של אדה"ר גרמת את כל זה ומה אעשה לך כל זה גורם שאתה בני ר"ל זוהמת חוה שהטיל הנחש בחוה ואני מתקן נשמת חוה:
(ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת תולדות )
*רוב המקורות בחלק א ע"פ מהלך שיעור של הרב פנחס פרידמן שליט"א , ספר שבילי פנחס פרשת ויצא מאמר ב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה